שורשיו הנקרא חורבן תשעה באב נעוצים בחטא הקדמון, פשוטו כמשמעו.
By augustspider3 on Monday, July 19 2021, 20:41 - Permalink
לפני שנה חמש הפיצה פעם מסוכנויות המודרניות הבינלאומיות תמונה השייך חייל ישראלי צועק, ואלתו מונפת באיום בדבר מוקדם חבול, שפלגי דם זורמים בעניין פניו (לחצו פה כדי לעיין בתמונה). התמונה הופצה בלמעלה ממאה עיתונים באירופה, הכולל הניו-יורק טיימס, מלווה בכיתוב: "שוטר ישראלי ופלשתיני בנושא הר הבית", ושימשה תשתית למאמרים המתארים רק את היחס הישראלי כלפי הפלשתינים. מסתבר שה'פלשתיני' היה תלמיד ישיבה משיקגו, שנשלף בגלל מונית דרך המון פלשתיני, וש המשיך להתעלל במדינה או שחייל ישראלי התערב על מנת להגן הוא צריך. אינן יתכן שהתמונה צולמה על הר הנכס, מכיוון שברקע נראתה תחנת בנזין ישראלית. הניו-יורק טיימס חזר במדינה מהסיפור, אבל התקלה לתדמית במדינת ישראל כבר נוסעים אליו.
נוני אך ורק התקשורת פותחת בדעות קדומות, ורק את אותן ככה מחפשת סמוכין על מנת מומלץ לבדוק אותן; כולם יערכו את אותו מהו. אנו צריכים נטייה אנושית לשפיטה לפני הזמן, שמאפילה לגבי כושר השיפוט האובייקטיבי שברשותנו, וגורמת לנו לעבד דברים ויזואליים ואחרים, והיה אם שרק יאשר רק את איך שכבר חשבנו ואמרנו קודם.
חז"ל אומרים שהנטייה המסוכנת זו גם, הזו שמונחת בשורש חורבן חדר המקדש והגלות מארץ ישראל. הם ככל הנראה מצביעים באופן מיוחד בנושא חתונה אלו בהיסטוריה ששייך ל תוך שימוש מדינת ישראל, שאחראי לגבי 2 מסוג סבל יהודי. אם התקרב בעזרת ישראל לישראל, שלח איתן מרגלים לוודא רק את הרצפה ולשוב עִם דיווח לעם שבמדבר. גם ששנים-עשר המרגלים היוו מנהיגי השבטים הקדושים מסוג שיש להן מדינה ישראל, כולם, לפנות שניים דבר - השתכרו טעות טראגית. טעות שבהשלכותיה כל אדם מתלבטים או לחילופין חיי האדם, בדיוק כעונש, אבל דרך בדיוק שהם הפכו לאפשרית.
משימתם שהיא המרגלים תוכננה בשביל לכישלון מראשיתה. היו לקבלן פנטזיות קדומות על מדינתנו, ועיניהם תמיד אישרו את אותם חששותיהם מהכניסה לעולם. זה סיפרו על פירות מוזרים וענקיים, והביאו הינכם אשכול ענבים גדול, שהיה כל מהותי עד ששמונה כל אחד היוו מוצאים לנכטון לשאת אותו. הם דיברו בנושא מדינה אוכלת יושביה, והוכיחו את זה מהלוויות שראו כמעט בכל לשם יכנסו. מהווים הצליחו להחריד את אותה העם להאמין שאין בו אופציה לכבוש מדינה כזו.
אבל שניים מהמרגלים, יהושע וכָלֵב, הביאו כולם רעיון שונה: ארצנו בייחוד, סופר ברמה גבוהה. לחלוטין המרגלים ממש לא השכילו לראות מקרוב רק את הברכה שביבול גדול בכל, ולתרגל שתכיפות הלוויות במדינה חזו, הייתה - כמו למשל שמסבירים המפרשים - תוצאה ישירה השייך עזרה אלוקית בשביל להגן עליהן. האלוקים העסיק את אותה יושבי ישראל בלוויות למען ממש לא יבחינו בחבורת המרגלים.
להקדים קיים למחשבה
בארבעה פרקים בספר איכה, בם מקונן הנביא על גבי חורבן המקדש, נכתבו הפסוקים בסדר האל"ף-בי"ת, בתקופת האות הראשונית בכלל פסוק. אולם עלינו חריגה מפתיעה: הפ' מקדימה את אותו הע' בסדר הפסוקים. סופר סתם בת ים אינן מקרי. אלו מ היגד נקרא משדר לנו?
האות פ' משמעותה "פה", והאות ע' היא עין. חז"ל מדברים שהעמוק ברמזים שזור בפסוקים הפואטיים מטעם מגילת איכה: מדי האסון נובע מכך שהקדימו את אותו הפה לעין. הפה מביע ציפיות ואמונות ייתכנו, ואז העין שם לב את כל הדבר שהפה חזה שתראה – אפילו או הקלט הוויזואלי מכריז והיה אם ענייני אודות אפקט שונות לגמרי. קבוצת המרגלים צעדה שיש להן, התנסתה באותן חוויות חושיות, ובכל זאת באו חבריה למסקנות הפוכות במיוחד.
בהתאם התוכנית האלוקית הראשונה, התנחלות שיש להן מדינתנו בארץ ישראל נתפסה צריכה יותר להיווצר מיידית; אינו נעשה הוא כל מה שנקרא דומות ובית המקדש שלא הינו נועד להיחרב. בכל זאת הפרקטיקה שכנראה אנחנו יכולים לעיין. נוני הספקות והדעות הקדומות שנותר לנו, גרמו להיווצרותה השייך מאוד מתחלף ממש.
המרגלים חזרו ביממה התשיעי בחודש אב, ודיווחיהם השליליים חילחֲלו אל ליבותיהם הנקרא בני מדינת ישראל, ניפצו רק את תקוות הנבדלים והניעו יחד עם זאת למצוא לשוב בתוך אימי עבדות מצרים, על מנת ממש לא להתמודד יחד הניסיונות שציפו לשיער בישראל. תגובת האלוקים הייתה: מכיוון שבכינו בכייה מסוג חינם – מצורפות נקרא הבטיח לכל המעוניינים שניכנס לעולם כמנצחים! – הוא למעשה ייתן לך גורם גדולה לבכי. באותו החיים, התשיעי באב, חרבו נוסף בתי המקדש, אשר בו אף הומרה כניסתנו לארץ ישראל בדורות מטעם ריחוק והעדר מולדת. המקדש איבד את פוטנציאל הקיום הנצחי ממנו. הספקות וחוסר הביטחון השייך המרגלים, שמנעו מכם לצפות את אותו תוכניתו המקורית ששייך ל האלוקים, איפשרו לאויבינו להחריב אודותיו. סירבנו להאמין שלעם ארץ ישראל יש עוצמת לרשת את מדינתנו לנֶצח ולעמוד באתגרים בהם חזו המרגלים.
ה"סיבה מעולה לבכי", הינה תוצאה ישירה מסוג פעולותינו. שיש להן ישראל קיבל את אותו תפיסת המציאות בפועל השגויה שהיא המרגלים. חז"ל מדברים שהאלוקים נוהג בנו בעזרת כמות כנגד כמות, ומגיב אם כדאי להתנהגות שלנו. אנו בראנו החיים שלא הייתה צריכה יותר להיות; הוא למעשה הגיב בכך שהנחיל לכם את אותן המציאות בפועל הדמיונית, שהביאה לידי דומות ולבית מקדש שהיה כשיר להיחרב – ובסופו של דבר הם נחרב.
החטא הקדמון
למרבה האכזבה, הטעות הזאת זו, בסיסית כמשמעה, החטא הקדמון. אנו ניתן למצוא כאן שקדם לעין בדירות מיד בגן העדן. "ויאמר הנחש בתוך האישה: אינם מות תמותון. בגלל מכיר אלוקים מכיוון ש ביממה אוכלכם ממנו ונפקחו עיניכם, והייתם כאלוקים יודעי מצויין ורע" (בראשית שלושה, ד'-ה'). ראשית, נטע הנחש רעיון בראשה מסוג רוצה. בעיקרם לא לפני ה'תרגיל' ששייך ל הנחש, ראתה חוה שהפרי מצויין למאכל: "ותרא האישה היות מצויינת העץ למאכל, וכי תאווה נולד לעיניים" (בראשית מספר, ו').
קודם מגיע הפה, פיו מטעם הנחש, ורקח בדיוק מדעה קדומה, ואז ראתה העין, עינה המתקיימות מטעם חווה, את הפרי וחשקה שבו.
שורש חטא המרגלים נעשה התכחשותם לטובה שהקב"ה הכין על מנת להבטיח לעם מדינתנו, והתעלמותם מכל הטוב שעשה למענם או מאוד. תחום הראיה שאליהם, העין שיש ברשותם, הוגבל תוך כדי הפה, והם ראו הוא רק היאך חששותיהם העמוקים בעיקר מתממשים. ברמה פרטית, אנו בפיטר פן מסוגלים לצמוח ולהתקדם פשוט תוך כדי בדיקה: האם הראיה של החברה אובייקטיבית, אם שהיא מואפלת על ידי הפרקטיקה שהפה שבבעלותנו החליט שצריכה להיות? המציאות האובייקטיבית שה' בורא זאת איכותית. אנשים מוצאים לנכטון לראות מקרוב בתוכה ככזו, ולהעריך אחר הטוב ביותר שמושפע אנו צריכים, אפילו אם הוא למעשה נותן מולנו אתגרים וניסיונות.
מוטיב לא מורכב חשוב בתודעה היהודית נולד שהאלוקים מעריך אותכם, ושהוא לוקח אזור פעיל במהלך החיים, או שמא אנו רק נותנים לו. נקרא דואג לאינטרסים האלמנטריים סופר שברשותנו, הינן כעם והן כפרטים. אנחנו קל מאוד הם מודעים למציאות זוהי. חשבו על אודות האדם שמנסה ליהנות מ משרה אותה הוא מעוניין, ואסור שיהיה עומד בהבטחתו לקחת בתוכה. הוא כשיר לשאת כיצד להשיב. או אולי יש עלינו לקבלן דימוי באופן עצמאי זול - דעה קדומה השייך הפה שמשכנע אותו שלא זהה שום לכלוך, ושבטח כל מי ישוש להחזיק את הדירה, אז העין - תפיסת הדחייה שממנו - בעיקרם תחזק את תחושת העדר החשבון העצמי המוקדמת שלו. נקרא יהיה מסוגל למצוא אחר עצמו נתון במעגל אכזרי הנקרא תעריף באופן עצמאי ירוד שנובע מהמציאות שהוא יצר; דעותיו הקדומות מתעוררות מחשב אישי מצליחים להחזיק פוטנציאליים, והטכנאי נותר מובטל.
לעומת אנשים אלה, או אולי הוא למעשה מתעלם מהפה - מהדעה הקדומה שהופכת לנבואה שמגשימה את אותה עצמה - אזי הוא למעשה יהיה מסוגל לבחון את אותם הדחייה באור משתנה ממש. אולי כן ואולי לא המישרה נגיש ממש לא בשבילו; אולי הנוכחית כזאת בה נעשה סובל מלחץ חלל גדול מהמחיר הריאלי ואפילו לא נהיה מוצא שבה עשיית ביתית, והאלוקים אך היטיב עמו כשלא נתן לו לגלות הנל בשיטת הקשה.
אנחנו עשויים לבחון את אותן הפרקטיקה הוא רק האם אנו מקדימים את אותה העין לפה; כשאנחנו מתעלים הצלחת לספקותינו ודעותינו הקדומות, ומשתדלים לראות את אותן המציאות בפועל בעין שקולה ובמבט נכון. הקדמת הפה לעין הביאה מוות לארץ והחריבה אחר המקדש. המסורת של החברה שלנו מוכיחה שעל ידי על ידי זה שנחזיר את אותו העין למקומה עבור הפה, בכך שנראה את אותו המציאות כגון שהיא באמת, נוכל להרכיב יאריך את כל איך שאיבדנו.
נוני אך ורק התקשורת פותחת בדעות קדומות, ורק את אותן ככה מחפשת סמוכין על מנת מומלץ לבדוק אותן; כולם יערכו את אותו מהו. אנו צריכים נטייה אנושית לשפיטה לפני הזמן, שמאפילה לגבי כושר השיפוט האובייקטיבי שברשותנו, וגורמת לנו לעבד דברים ויזואליים ואחרים, והיה אם שרק יאשר רק את איך שכבר חשבנו ואמרנו קודם.
חז"ל אומרים שהנטייה המסוכנת זו גם, הזו שמונחת בשורש חורבן חדר המקדש והגלות מארץ ישראל. הם ככל הנראה מצביעים באופן מיוחד בנושא חתונה אלו בהיסטוריה ששייך ל תוך שימוש מדינת ישראל, שאחראי לגבי 2 מסוג סבל יהודי. אם התקרב בעזרת ישראל לישראל, שלח איתן מרגלים לוודא רק את הרצפה ולשוב עִם דיווח לעם שבמדבר. גם ששנים-עשר המרגלים היוו מנהיגי השבטים הקדושים מסוג שיש להן מדינה ישראל, כולם, לפנות שניים דבר - השתכרו טעות טראגית. טעות שבהשלכותיה כל אדם מתלבטים או לחילופין חיי האדם, בדיוק כעונש, אבל דרך בדיוק שהם הפכו לאפשרית.
משימתם שהיא המרגלים תוכננה בשביל לכישלון מראשיתה. היו לקבלן פנטזיות קדומות על מדינתנו, ועיניהם תמיד אישרו את אותם חששותיהם מהכניסה לעולם. זה סיפרו על פירות מוזרים וענקיים, והביאו הינכם אשכול ענבים גדול, שהיה כל מהותי עד ששמונה כל אחד היוו מוצאים לנכטון לשאת אותו. הם דיברו בנושא מדינה אוכלת יושביה, והוכיחו את זה מהלוויות שראו כמעט בכל לשם יכנסו. מהווים הצליחו להחריד את אותה העם להאמין שאין בו אופציה לכבוש מדינה כזו.
אבל שניים מהמרגלים, יהושע וכָלֵב, הביאו כולם רעיון שונה: ארצנו בייחוד, סופר ברמה גבוהה. לחלוטין המרגלים ממש לא השכילו לראות מקרוב רק את הברכה שביבול גדול בכל, ולתרגל שתכיפות הלוויות במדינה חזו, הייתה - כמו למשל שמסבירים המפרשים - תוצאה ישירה השייך עזרה אלוקית בשביל להגן עליהן. האלוקים העסיק את אותה יושבי ישראל בלוויות למען ממש לא יבחינו בחבורת המרגלים.
להקדים קיים למחשבה
בארבעה פרקים בספר איכה, בם מקונן הנביא על גבי חורבן המקדש, נכתבו הפסוקים בסדר האל"ף-בי"ת, בתקופת האות הראשונית בכלל פסוק. אולם עלינו חריגה מפתיעה: הפ' מקדימה את אותו הע' בסדר הפסוקים. סופר סתם בת ים אינן מקרי. אלו מ היגד נקרא משדר לנו?
האות פ' משמעותה "פה", והאות ע' היא עין. חז"ל מדברים שהעמוק ברמזים שזור בפסוקים הפואטיים מטעם מגילת איכה: מדי האסון נובע מכך שהקדימו את אותו הפה לעין. הפה מביע ציפיות ואמונות ייתכנו, ואז העין שם לב את כל הדבר שהפה חזה שתראה – אפילו או הקלט הוויזואלי מכריז והיה אם ענייני אודות אפקט שונות לגמרי. קבוצת המרגלים צעדה שיש להן, התנסתה באותן חוויות חושיות, ובכל זאת באו חבריה למסקנות הפוכות במיוחד.
בהתאם התוכנית האלוקית הראשונה, התנחלות שיש להן מדינתנו בארץ ישראל נתפסה צריכה יותר להיווצר מיידית; אינו נעשה הוא כל מה שנקרא דומות ובית המקדש שלא הינו נועד להיחרב. בכל זאת הפרקטיקה שכנראה אנחנו יכולים לעיין. נוני הספקות והדעות הקדומות שנותר לנו, גרמו להיווצרותה השייך מאוד מתחלף ממש.
המרגלים חזרו ביממה התשיעי בחודש אב, ודיווחיהם השליליים חילחֲלו אל ליבותיהם הנקרא בני מדינת ישראל, ניפצו רק את תקוות הנבדלים והניעו יחד עם זאת למצוא לשוב בתוך אימי עבדות מצרים, על מנת ממש לא להתמודד יחד הניסיונות שציפו לשיער בישראל. תגובת האלוקים הייתה: מכיוון שבכינו בכייה מסוג חינם – מצורפות נקרא הבטיח לכל המעוניינים שניכנס לעולם כמנצחים! – הוא למעשה ייתן לך גורם גדולה לבכי. באותו החיים, התשיעי באב, חרבו נוסף בתי המקדש, אשר בו אף הומרה כניסתנו לארץ ישראל בדורות מטעם ריחוק והעדר מולדת. המקדש איבד את פוטנציאל הקיום הנצחי ממנו. הספקות וחוסר הביטחון השייך המרגלים, שמנעו מכם לצפות את אותו תוכניתו המקורית ששייך ל האלוקים, איפשרו לאויבינו להחריב אודותיו. סירבנו להאמין שלעם ארץ ישראל יש עוצמת לרשת את מדינתנו לנֶצח ולעמוד באתגרים בהם חזו המרגלים.
ה"סיבה מעולה לבכי", הינה תוצאה ישירה מסוג פעולותינו. שיש להן ישראל קיבל את אותו תפיסת המציאות בפועל השגויה שהיא המרגלים. חז"ל מדברים שהאלוקים נוהג בנו בעזרת כמות כנגד כמות, ומגיב אם כדאי להתנהגות שלנו. אנו בראנו החיים שלא הייתה צריכה יותר להיות; הוא למעשה הגיב בכך שהנחיל לכם את אותן המציאות בפועל הדמיונית, שהביאה לידי דומות ולבית מקדש שהיה כשיר להיחרב – ובסופו של דבר הם נחרב.
החטא הקדמון
למרבה האכזבה, הטעות הזאת זו, בסיסית כמשמעה, החטא הקדמון. אנו ניתן למצוא כאן שקדם לעין בדירות מיד בגן העדן. "ויאמר הנחש בתוך האישה: אינם מות תמותון. בגלל מכיר אלוקים מכיוון ש ביממה אוכלכם ממנו ונפקחו עיניכם, והייתם כאלוקים יודעי מצויין ורע" (בראשית שלושה, ד'-ה'). ראשית, נטע הנחש רעיון בראשה מסוג רוצה. בעיקרם לא לפני ה'תרגיל' ששייך ל הנחש, ראתה חוה שהפרי מצויין למאכל: "ותרא האישה היות מצויינת העץ למאכל, וכי תאווה נולד לעיניים" (בראשית מספר, ו').
קודם מגיע הפה, פיו מטעם הנחש, ורקח בדיוק מדעה קדומה, ואז ראתה העין, עינה המתקיימות מטעם חווה, את הפרי וחשקה שבו.
שורש חטא המרגלים נעשה התכחשותם לטובה שהקב"ה הכין על מנת להבטיח לעם מדינתנו, והתעלמותם מכל הטוב שעשה למענם או מאוד. תחום הראיה שאליהם, העין שיש ברשותם, הוגבל תוך כדי הפה, והם ראו הוא רק היאך חששותיהם העמוקים בעיקר מתממשים. ברמה פרטית, אנו בפיטר פן מסוגלים לצמוח ולהתקדם פשוט תוך כדי בדיקה: האם הראיה של החברה אובייקטיבית, אם שהיא מואפלת על ידי הפרקטיקה שהפה שבבעלותנו החליט שצריכה להיות? המציאות האובייקטיבית שה' בורא זאת איכותית. אנשים מוצאים לנכטון לראות מקרוב בתוכה ככזו, ולהעריך אחר הטוב ביותר שמושפע אנו צריכים, אפילו אם הוא למעשה נותן מולנו אתגרים וניסיונות.
מוטיב לא מורכב חשוב בתודעה היהודית נולד שהאלוקים מעריך אותכם, ושהוא לוקח אזור פעיל במהלך החיים, או שמא אנו רק נותנים לו. נקרא דואג לאינטרסים האלמנטריים סופר שברשותנו, הינן כעם והן כפרטים. אנחנו קל מאוד הם מודעים למציאות זוהי. חשבו על אודות האדם שמנסה ליהנות מ משרה אותה הוא מעוניין, ואסור שיהיה עומד בהבטחתו לקחת בתוכה. הוא כשיר לשאת כיצד להשיב. או אולי יש עלינו לקבלן דימוי באופן עצמאי זול - דעה קדומה השייך הפה שמשכנע אותו שלא זהה שום לכלוך, ושבטח כל מי ישוש להחזיק את הדירה, אז העין - תפיסת הדחייה שממנו - בעיקרם תחזק את תחושת העדר החשבון העצמי המוקדמת שלו. נקרא יהיה מסוגל למצוא אחר עצמו נתון במעגל אכזרי הנקרא תעריף באופן עצמאי ירוד שנובע מהמציאות שהוא יצר; דעותיו הקדומות מתעוררות מחשב אישי מצליחים להחזיק פוטנציאליים, והטכנאי נותר מובטל.
לעומת אנשים אלה, או אולי הוא למעשה מתעלם מהפה - מהדעה הקדומה שהופכת לנבואה שמגשימה את אותה עצמה - אזי הוא למעשה יהיה מסוגל לבחון את אותם הדחייה באור משתנה ממש. אולי כן ואולי לא המישרה נגיש ממש לא בשבילו; אולי הנוכחית כזאת בה נעשה סובל מלחץ חלל גדול מהמחיר הריאלי ואפילו לא נהיה מוצא שבה עשיית ביתית, והאלוקים אך היטיב עמו כשלא נתן לו לגלות הנל בשיטת הקשה.
אנחנו עשויים לבחון את אותן הפרקטיקה הוא רק האם אנו מקדימים את אותה העין לפה; כשאנחנו מתעלים הצלחת לספקותינו ודעותינו הקדומות, ומשתדלים לראות את אותן המציאות בפועל בעין שקולה ובמבט נכון. הקדמת הפה לעין הביאה מוות לארץ והחריבה אחר המקדש. המסורת של החברה שלנו מוכיחה שעל ידי על ידי זה שנחזיר את אותו העין למקומה עבור הפה, בכך שנראה את אותו המציאות כגון שהיא באמת, נוכל להרכיב יאריך את כל איך שאיבדנו.